האם באמת נולדנו טבולראסא מאמונות ?
האם באמת קנינו אמנונות והסכמות לאורך השנים?
אולי בעצם זה שאנחנו כל כולם וכולנו
מאמינים בזה- המנטורים המטפלים הפסיכולוגים
גם אנחנו שבויים בתוך סוג של "הסכמה"
בא לי להסתכל על המערכת הזו שלנו בראש קצת אחרת
למרות שלגבי ההסללות והחיווטים אין לי ספק
כי אצלי זה עבד ולמאומנים ולמטופלים שלי זה עובד
אבל בהנחה שלגבי "הטבולראסא" אנחנו טועים
בהנחה שאנחנו נולדם עם כל החלקים הפוטנציאליים
והמושג השגור אצלי ב"מטוריה" "פטפטת של הראש,
הוא דווקא – טעם החיים?
ושבעצם "אני" הוא לא אני הוא "אנחנו"
שחשוב מאוד שנילמד להכיר את עצמנו דרך
כל הדמויות שמרכיבות את האני
ולקרוא להם "האנחנו"
.
וזה מזכיר לי את הרגע שהבחנתי באמא שלי ממקום חדש
שבו ודרכו פתרתי ופרמתי את כל הקשרים שלי עם עצמי
ברגע שידעתי והבנתי שבעצם כל מה שהיא אומרת לי גם דברים
שכבייכול ביעסו אותי- באים מאהבה
שהכי הכי חשוב לה בעולם שאהיה מאושרת
וכל מה שיוצא לה גם אם הוא מעפן או פוגע
זו החלקים ב"אנחנו" שלה
שהם תכלס פועלים רק אבל רק
מכוונה טובה
ואז הסכסוך נגמר
מערכת ההפעלה שלי לגביה השתנתה
אני רוצה לקחת את זה לדמויות המבעסות המעפנות והנפלאות המרכיבות את ה"אני" שלנו
מה אם יש להן תפקיד?
מה אם בלעדיהם היינו שטוחים, משעממים
וחסרי רבדים
אני אגדיל ואומר "אמבות"
תחשבו על זה שאם הכל היה כבייכול "אידילי" כמה משעמם היה לנו?
קראתי מלא פרשנויות על סיפור אדם וחווה גו העדן
עם כל הסימבוליקות שלו
תכלס השעמום הזה לקום בגן עדן שהכל זמין קיים ונימצא
וכמה מושך אותו מסתורין ב"איסור" במקומות שש בהם סיכון
או הבטחה לריגוש לסיכון….
וזוהי אמא בתמונה אהובת לבבי
נעים מאוד אני ורד שני בטש מומחית בשיווק, פרסום מיתוג, אלופה בפיצוח ובניית קונספטים, מפיקה, יוצרת, מומחית באנשים, מנטורית קואצ'רית מאמנת קראו לזה איך שתרצו, העיקר שהגעתם ליעד.
מבטיחה להיות המצפן לדרך שלכם
נעים מאוד אני ורד שני בטש מומחית בשיווק, פרסום מיתוג, אלופה בפיצוח ובניית קונספטים, מפיקה, יוצרת, מומחית באנשים, מנטורית קואצ'רית מאמנת קראו לזה איך שתרצו, העיקר שהגעתם ליעד.
מבטיחה להיות המצפן לדרך שלכם
 |  |  |  |
© ורד שני בטש