הצ'אקרה השישית – אג'נא  आज्ञा Ajna

העין השלישית

לראות מעבר למה שניראה

לאחר שמצאנו את קולנו בצ’אקרת הגרון, אנו מוזמנות לעלות עוד שלב – אל מרכז החזון, הדמיון וההדרכה הפנימית.
צ’אקרת העין השלישית אינה עוסקת במילים – אלא בידיעה.
לא במה שאומרים – אלא במה שמורגש.
כאן אנו לומדים להבחין בין עובדה לאמת, בין היגיון לחוכמה, בין מציאות לבין פוטנציאל.

שם בסנסקריט: Ajna – “הוראה”, “הכוונה”

מיקום: בין הגבות – נקודת "העין השלישית".

מנטרה: אום (OM) – הצליל הראשוני, המקודד את הידיעה של כל היש.

יסוד: אור / אלמנט על־חושי – אינטואיציה, דמיון, תודעה.

צבע: אינדיגו / סגול כהה – צבע התבונה, הקוסמיות וההארה.

סמל: שני עלי כותרת עם עין במרכזם – מסמלים את הדואליות וההתמרה לתודעה מאוחדת.

תדר קול: 852 הרץ – תדר שמעורר אינטואיציה, חיבור לקול הפנימי, תובנות רוחניות.

בלוטה אנדוקרינית: בלוטת האצטרובל (Pineal gland) – אחראית על מחזורי שינה-ערות, חלימה, תודעה גבוהה.

חוש: החוש השישי – אינטואיציה, חיזוי, ראייה פנימית.

משמעותה של צ’אקרת העין השלישית

זהו מרכז ההבחנה והידיעה הגבוהה, היכולת לראות את החיים מנקודת מבט של התבוננות, משמעות וראייה כוללת.

כאן אנחנו לומדים לסמוך על התחושה שלנו גם כשאין הוכחה.
לתרגם חלום לפעולה.
לתת מקום לשקט – כמרחב שממנו עולות הבנות.

העין השלישית יודעת לזהות מה נכון לנו גם כשזה לא הגיוני.

להקשיב ללב בעזרת הראש, ולראש בעזרת הלב.

היא חוות את ההשראה בחזיונה הנישגב היא שמזהה נקודות מפתיעות במרחב הזמן היא מחוברת למדריך היקומי ולמסע הנשמה.

איזון/חוסר איזון

כאשר הצ’אקרה פתוחה ומאוזנת, נרגיש:

• בהירות פנימית, ראייה רחבה, תחושת כיוון.
• החלטיות רגועה.
• חיבור לחלומות, השראה ויצירתיות.
• סמכות פנימית, הקשבה לאינטואיציה.

כאשר הצ’אקרה חסומה או בעודף, נחווה:

• בלבול, חוסר כיוון, תלות בדעות של אחרים.
• קושי להחליט, חיפוש תשובות בחוץ.
• כאבי ראש, עייפות עיניים, נדודי שינה.
• פנטזיות יתר או הינתקות מהמציאות.
• התעלמות מאינטואיציה או פחד ממנה.

תרגולים מעשיים לפתיחת הצ’אקרה

• מדיטציית התבוננות ממרכז הפיקוד הסונארי –  לנקודת אור אינדיגו מתרחבת.
• תרגול דמיון מודרך / חזון עתידי – לראות את העתיד כפי שהנשמה מבקשת.
• שקט – להקדיש 10 דקות ביום ללא גירויים, להקשבה פנימית.
• תנוחות – התרחבות אנרגטית לקליטה שהיא מעבר למה שניראה
• דמיון מודרך/ כתיבה אינטואיטיבית של כל מה שעולה וחלומות מיד לאחר הקימה.
• צמצום חשיפה למסכים – לשחרר את העיניים ולעודד ראייה פנימית.

 טיפ אישי לתרגול יומי

שבי בשקט, עצמו עיניים.
הניחי אצבע בין הגבות בעדינות, ונשמי נשימה עמוקה.
אמרי לעצמך:

"אני רואה בבירור את מה שמבקש להתגלות."
"אני יודעת גם כשאינני מבינה עדיין."

ותשאלי:

• מה אני יודעת – מבלי לדעת איך אני יודעת?
• מה יתאפשר אם אסמוך על ההרגשה הפנימית שלי?
• מה מבקש להתגלות אלי?
•  מה אני יכול יכולה לקלוט יותר אם רק אסכים לכך
• מה אם כבר יש לי את כל התשובות – רק שקט צריך להישמע להן?

תרגול מדיטציית ניקוי – מצרפת לינק לשמיעה כאן

במהלך היום אפשר לעשות גם  ל 2 דקות

שבי – שב בתנוחה נינוחה, עצמו עיניים.
דמיינו נקודת אור אינדיגו (שקיפות אור סגלגלה)– בין הגבות.
האור מתרחב ועם כל נשימה, מעמיק את התחושה.
האור מביא איתו חוכמה נישגבת  בסוג של, שקט, וידיעה.

אמרו בלב: "אני מחוברת לראייה הרחבה. אני סומכ.ת על כושר הקליטה שלי."

דרכים נוספות לאיזון הצ’אקרה

• קריאה רוחנית / פילוסופית – טקסטים שמרחיבים הבנה.
• שהייה בטבע בשעות בין ערביים – זמן של מעבר וראייה בהירה.
• חלומות מודעים / תיעוד חלומות – פיתוח שפת החזיונות.
• שאלות פתוחות לעצמך – ללא צורך במענה מיידי.
• התרחקות מכל סוג של דחיסות
• להתבונן על הכל ממעוף של ציפור
• להתחבר לידיעה הגדולה- טיפולי אקסס בארס 

"ראיתי את זה קודם"

מה קורה כשיש בך תחושה לגבי איזה עניין

מה קורה כשאת או אתה לא מקשיבים לאינטואיציה שלכם

'ידעתי'- 'הייתה לי הרגשה'- 'ראיתי אבל לא האמנתי'

האינטואיציה לא  תמיד צועקת. לפעמים היא לוחשת.
לנו נותר רק ללמוד להקשיב לה – ולשמוך עליה יותר

תזכורת רוחנית

"העין השלישית לא רואה עם האור – היא רואה את האור."
היא נפתחת רק כשאנו מסכימים  לראות גם את מה שנאחז בנו.
היא מובילה אותנו פנימה – אל מקום שבו אין תשובות מהירות,
רק שקט עמוק, אמון פנימי, והבנה שמבצבצת בין השורות.

ששששששש יש משהו שמבקש להתגלות אליך