שדות החושך הם פאסיביים ומבטאים חוסר רצון המשתיקים את התודעה

ולא מאפשרים להתרומם מעל הבנות בסיסיות המייצרות תקווה, דרך ליציאה

להגשמה, שצמאה לעשייה, לחיוניות.

החושך הוא הזמנה לשינוי

שמייצר פרדוקס – מצד אחד

הוא הרי זה שיצר את העיוורון, שפגע לאורך זמן  ביכולתו של האדם להעריך את סביבתו

והצד השני

עדיין הוא זה שמבקש מקור של אור חדש שייקלט על ידו

שנגשש את דרכנו כדי לצאת ממנו

למשהו שיפיח אור בקיומיות שלנו.  

האור נאבק בחושך כדי לדרוש תקווה

לפעמים זה לא אור רגיל (הוא הרגיל כבה…)

זה אור ממקור אחר, המאפשר לנו מידע חזותי חדש, מחודש

החלקים העמוקים באוקיינוסים נקראים אזור התהומות.

(שימו לב להמשך הפרדוקס)

מתוך אותן תהומות של שדות החושך המבקשים להרדים אותנו

תודעת העל שלכם מסוגלת לייבא ידע שיאפשר לצוף ולחתור בבטחה

לחוף חדש,  של הבנות שיחלחלו לתודעה ללמוד ולזהות את המצבים

להיאבק בהם: בדרך הפקפוק, השאלות, ההתרחבות

להתעקש לדעת לגלות מה אנחנו רוצים ומבינים שנכון לנו להיות ולעשות,

משלב ההבנה, ליישום, למימוש , להתעוררות, לעשייה, כל עשייה!

ולזכור שהחושך והאור קיימים שניהם בתוך כל אחד מאתנו.

 החושך הוא המשרת של האור בבחירות, ברצונות, בהבנות.

אני למדתי שזה שריר שאפשר ללמוד לפתח ולאמן

כמו הסונאר אצל העטלף, האינפרא האדום אצל הנחש…

הם הצטיידו בכישורים מיוחדים להאיר להם את החושך שלהם.

גם אצלנו בעולם בני האדם

חשוב להצטייד בכלים מיוחדים, חושים וכלים שלא נמצאים באוטומט שלנו,

להפך לאנשים נטייה ליפול שוב ושוב לאותם תהומות. ולהמצא בחושך כשיגרת חיים- עד שיבחרו אחרת. 

לכל אחד פנס אחר, אלומת דרך אחרת, שיטה , גישה שתדליק את האור

אז תבקשו עזרה מחבר, יועץ, הורה או כל אחד אחר

תפתחו חלון, חריץ, מרווח לנשימה לנשמה

 לתת לאור לתקווה להציף אתכם

כי הרי באנו חושך לגרש וזה בידנו האור הקטן שיהפוך להיות איתן…

 כי הכי חשוב לחיות חיים שאוהבים