השבוע במנטוריה- עלה הפחד מהלבד
מתקיים קמפיין בלתי נילאה של האנושות
סביב הרעיון של 'ביחדנס'
בדידות מקודדת עבור האנושות כמשהו לא בריא
כמשהו לא טוב,
כשהאדם שניבלע ומתחפר בתוך עצמיותו- זה לא תקין
ואז כחלק משטיפת המוח הזו – נוצרה התאחדות הקולקטיבית,
שתומכת ביצירת קהילות, זוגיות, חברויות, משפחתיות
אנשים עושים הכל כדי לברוח מה'פחד' שיש במושג 'בדידות'
יוצרים סוגים שונים של חברויות וחיבורים,
נאחזים בדברים שיטשטשו את ההרגשה שנלוות אליו
מה יש שם שמרגיש כזה חור שחור??
תסתכלו מסביב
וראו כמה אנו מפתחים הזדקקות בגורמים חיצוניים בנוגע למהות קיומנו.
איך קורה שברגע שאלו נגרעים מחיינו אנו מוצאים את עצמנו
בייאוש ובריקות תהומית?
אני מלווה אנשים רבים שנושאים את תחושת הריקות ההחמצה
ואת ההשפעה של ה"מיתוס"
'לא טוב היות האדם לבדו'
יש ונוכל לפרש אותו אחרת?
כשאנחנו יוצרים קשר זוגי, חברי, קהילתי מתוך פחד להיות לבד
וכשהצד השני עושה את אותו הדבר בדיוק.
האם הקשר נעשה ממקום של עוצמה או שמא ההיפך?
האם בקשר הזה יש ותבוא ברכה לאותו ה 'אני' הפוחד
שמראש יצר את הקשר מסיבות חלשות
תחשבו על אהבה – אהבה מבקשת אומץ להתמסר, להסכים, להיפגע
להיות חשוף להיות את להיות אתה.
בלי התניה באובייקטים ובאנשים אחרים
מקור האהבה –מצוי באושר הפנימי שלנו
אהבה היא תוצאה של חוסר פחד-
של תקווה ושחרור שמאפשרים לנו לשהות בהם ככל שנחפוץ
אז אם קשר (ים) נוצר (ים) מראש
מתוך רגשות בעלי תדר נמוך -וממקום של פחד
אנחנו ממקבלים פחד נוסף שטמון גם בלאבד את הקשר
לאבד את אותו ה'משהו' שאנו צופנים בו את האושר שלנו
כשאדם לומד להיות לבד
וליהנות ממנו באופן מוחלט
(זה משהו שאפשר ללמוד לעשות, בהתחלה זה קשה)
כשלומדים להיות 100 אחוז שם,
לתרגל
להביא לשם שמחה כנגד הצער
להביא לשם יצירה ועשייה, כנגד השעמום
להביא לשם תנועה וריקוד כנגד הקיפאון
קולטים שבעצם לבד הוא חלק מהטבע שלנו
וברגע שאנו מאפשרים את כניסה שלו פנימה אלינו מבלי לפחד
זאת זכות גדולה
שמקרבת אותנו לנביעה של עצמנו
ומבלי להבין את זה מבלי להיות מודעים לכך
אנחנו מצויים באי הבנה לגבי המושגיות של לבדיות
התרגול וההתמרה של לבדיות
לוקח זמן ומבקש הסכמה התמסרות אלינו
למצוא בנו את האהבה אלינו ואותנו
אם מתעוררת אצלכם התנגדות כרגע
אולי נחטפתם בקידוד הקולקטיבי
כי הרי
החברה מציבה תנאים מחמירים לאהבה שלנו לעצמנו
אבל ובלי אבל
ווואו ווואו ווואו
כמה כוח יש בזה
כשאנחנו כולנו מושקעים ברגעים שלנו עם עצמנו
אין מקום אנרגטי לאותם פחדים
זוגיות, כסף חברים
יבואו משחרורו של הקול המשטה
שמונע מאתנו לחזור הביתה שלנו – אלינו
למקום שבינינו לבין השלמות שבנו
שם לא עומדת המגבלה – שהלהקה השבטית קבעה- ההיפך
באותו רגע שאנו מאפשרים לזה להתקיים
נוכל לזמן קשרים מתוך חוסן ולא מתוך פחד
זו עוצמה שיש בה – הארה
אהבה שנולדת מתוך האנשים השמחים שאנחנו
אלו ששמחים לפגוש להיות ולשהות עם עצמנו
לעומת אלו שעושים הכל להימנע מעצמם
בטחון – לא קונים בעזרת אנשים
אלא בידיעה שאפשר להסתדר גם בלעדיהם
עניין – לא מפתחים ממקום של הזדקקות
אלא מתוך סקרנות בחירה וחדווה
למלא את המשאבים האלו
יאפשרו למרכזי כוח בלתי תלויים להזין אותנו
ככל שאלו יהיו מלאים יותר
מושג החיים שלנו יקבל משמעות רחבה יותר
זו זכות גדולה, להיות מושקעים ביחסים שלנו עם עצמנו
זו מקור לחוסן
ככל שנחזק את הלבדיות שלנו
נייצר קשרים בריאים יותר
נזמן מקום לקשרי אהבה רוחניים
(ולא תלותיים)
כי הכי חשוב שנחייה חיים שנאהב לחיות
שבת שלום
היי אני ורד שני בטש, מכוונת אנשים ועסקים לחשיבה פורצת דרך
מרצה בכירה באקדמיה ובארגונים: בתחומי קריירה, שיווק, פרסום, מיתוג, אסטרטגיה וניהול. מאמנת מקצועית לחשיבה מרחיבת דעת, לפריצות דרך אישיות ועסקיות, מלווה אנשים, עסקים, מותגים ויזמים בקבוצות ובאופן אישי. עוסקת בייעוץ והטמעת ניהול ערכי המבוסס כישורים בתוך ולתוך ארגונים.
מבטיחה להיות המצפן לדרך שלכם
נעים מאוד אני ורד שני בטש מומחית בשיווק, פרסום מיתוג, אלופה בפיצוח ובניית קונספטים, מפיקה, יוצרת, מומחית באנשים, מנטורית קואצ'רית מאמנת קראו לזה איך שתרצו, העיקר שהגעתם ליעד.
מבטיחה להיות המצפן לדרך שלכם
 |  |  |  |
© ורד שני בטש