כמו שאשליה אופטית היא תרמית שעושה שימוש בחוש הראיה.
כך גם אשליות אחרות מהוות  תעתועים חושיים אחרים.

למעשה כל עוד קיים ניגוד, בין מה שאנו חושבים שאנו רואים /חווים/שומעים
לבין מה שהוא באמת, זה סוג של אשליה.

אנחנו נוטים להתייחס לזיכרונות שלנו 
כאילו היו סרט וידיאו שניתן להריץ לאחור, 
האמת היא שזיכרונות הם סיפורים, 
שנבנו במשך השנים בהתאם לנרטיב האישי לנו. בדרך ועם הזמן אנו מעלימים ראיות לא נוחות, מסלפים חלק מהאמת,
כך שבתכלס אנו יוצרים זיכרון שעצם עיוותו הופך אותו לאשליה, המציגה לנו תמונה שבה למעשה 
נסתרים או מסולפים חלק מהמרכיבים, ובכך יצרנו אשליה שמבלבלת לנו את המוח 
המעוותת ומגבילה את החופש התודעתי שלנו…

ובתכלס אנו חיים מציאות שהיא מדומה

מה עושים?
1. לא, ממהרים  לפרש גירויים.
2. כן, מקשיבים לחושים, למה שרואים למה שמריחים, למה שמקשיבים, למה שמרגישים, מייצרים אינטגרציה ממקסמים חוויה הוליסטית כדי להתחבר ולחבר את כל ההקשרים שהם מייצרים (יש הרבה יותר מחמישה) גם לשישי גם לשביעי השמיני..ו..
3. לשאול האם האמת זו האמת? כדי לערער תפיסות מקבעות וליצור אחרות.
4. להתחבר לאינטואיציה זאת שאין לנו הסבר רציונאלי עבורה,
היא עתיקת יומין ..היא הגבוהה שבנו …היא יודעת! 

5. להרחיק את המניפולציה שהדפוס ההישרדותי מנסה להפעיל.

בפעולות אלו תעזרו לעצמכם להתגמש, להתרחב, 

כשנמצאים בתודעה החדשה אפשרויות הן אין סופיות