הנפש מאז ומתמיד היא לב העניין
היא ׳הילד/ה׳ שמבקשת להיות מאושרת בריאה רגועה
וכל מה שנעשה בחיים במהלך המסע (עד שהרכב יתכלה)
זה לדאוג לה לנפש
נוביל אותה (כל אחד בדרכו ) למחוזות
שיעשו לה נעים
נבקש עבורה מחמאות עניין, שמחה, רוגע, הצלחות
נכיר לה חברים שיאהבו אותה, יעריכו ויעצימו אותה…
עכשיו – הרכב (הגוף) הוא בסכנה
והנפש היא זו שמגוייסת לרתום את כל הכלים שהושקעו בה
כדי לדאוג לו לגוף שלא יחשף, שלא ידבק, שלא יפגע
ושימשיך לשאת אותה בגאווה
גם כשזה כרגע מורכב עבורה
ומרגיש ש״זה על חשבונה״
כי רק ששני אלו משתפים פעולה..סיכוי סביר
שנוכל לצלוח את המשימה.