מוקדש למאומנת מוכשרת
הרגע שאנחנו פוחדים שיחשפו שאנחנו "בלוף" ואנו מוצאים את עצמנו מייצרים שבילים של בריחה מחשש שמישהו או משהו יחשוף אותנו.
זה של כולנו, לכולנו יש את הרגע הזה שאנו לא ממש בטוחים במי שאנחנו. (ברגע שנכיר אותו, נבין שמקורו מהעבר ההסטורי של דורות קודמים לנו) ואז המשאב הכי חשוב לעבוד עליו זה הביטחון, שהוא זה שאחראי על על השיח הזה, הוא אחראי על קבלת ההחלטות שלנו, ועל האומץ לעשות או לא לעשות דברים. ברגע שנתגבר על החששות ועל השיחה הפנימית הזו. נוכל שוב לצעוד עם הפנים קדימה, באומץ ולהתמודד עם מה שהלב שלנו מבקש. משחררים את הפקק ומאפשרים לביטחון העצמי לפרוץ ולשגשג.
ואז נחווה ניצחון- ניצחון על הסקפטי שלנו.
זה שריר שלומדים לעבוד אתו.
וכמו שכתבתי לך הבוקר
מהמקום של "המלכה" ולא "המלקה".
נדרש אומץ לקבל חוסר שלמות- ושלמות היא לא יותר מאגדה.
נעים מאוד אני ורד שני בטש מומחית בשיווק, פרסום מיתוג, אלופה בפיצוח ובניית קונספטים, מפיקה, יוצרת, מומחית באנשים, מנטורית קואצ'רית מאמנת קראו לזה איך שתרצו, העיקר שהגעתם ליעד.
מבטיחה להיות המצפן לדרך שלכם
נעים מאוד אני ורד שני בטש מומחית בשיווק, פרסום מיתוג, אלופה בפיצוח ובניית קונספטים, מפיקה, יוצרת, מומחית באנשים, מנטורית קואצ'רית מאמנת קראו לזה איך שתרצו, העיקר שהגעתם ליעד.
מבטיחה להיות המצפן לדרך שלכם
© ורד שני בטש
