אומה שלמה מבקשת וביקשה להיות אבלה
להתפנות לעכל את האובדן
אבל
כדי לגייס כוחות להלום באויב
ובתוך המציאות האינטנסיבית
גילתה האומה איפוק תזמנה ומיננה
את ההתמוטטות הדמעות, להסתיר את הכאב.
לחוכמת החיים של רובינו כפרטים וכאומה
אין פרוטוקול פרקטי למקרה מהסוג שחווינו
לא רגשי ולא יישומי
אנחנו מצאנו את עצמנו
מבולגנים, שבורים, כואבים, מבולבלים
ובעיקר לא בטוחים
החיים הם מסע להתפתחות שלנו.
והחוויות שלנו באשר הן, הן חונכות של המסע .
מרגיש שכדור הארץ כרגע קשה אלינו כפרטים וכאומה
ושמידת העומק הרגשי והיישומי
שאנחנו מתבקשים לייצר כרגע מולו
מבקש איזון של הבלגן
וחזרה אל קרקע מוצקה
נלמד ללכת ולהיות בצער הכאב מחד
להשתמש בתובנתו שלו כחונך לחוזק האינסופי שלנו
אנחנו דוגמא ומופת
ליצירת פרוטוקולים חדשים של מציאות לאורך כל ההיסטוריה
האנושית היהודית
עשינו את זה במשך אלפי שנים
זה בזיכרון התאי שלנו
דורי דורות
יום מלא בכל מה שעולה