זמן קורונה – כל יום הוא פירוק והרכבה

זה קורה לכולנו, במיוחד בתקופה הזו שאנו חיים
שההתעוררות שלנו, היא למן שגרה חדשה

בהמשך לאותו רגע מעומעם ….

כמו כשזה תמיד קורה

אני מתחילה תהליך של "הרכבה"
הרכבה של כל החלקי הפאזל
ולאט לאט מופיעים לי חתיכות מידע
אני ורד
אני כאן בתל אביב בבית שלי,היום יום שישי,
השעה לא ברורה (זכרון מטושטש על הזזת שעון)
וזה…וזה… הא… ויש את הקרונה

וככה פיסות מידע מתארגנות לתמונה

של "המציאות", של הזמן, של המקום
ושל מי שאני
והסיפור מקבל צורה.

זה קורה גם ב "נתקים"
שגם שם במהירות אני חוזרת מהנתק
ו"מרכיבה" את עצמי בחזרה

לא תמיד אנחנו מודעים
לקיומו של התהליך הזה

והיום אני רוצה להאיר אותו בנו
הרבה מהמפתח לוול ביינג שלנו
מצוי ב "ההרכבה" שנעשה

אם ניהנה מודעים לאיזה חלקים אנחנו בוחרים כדי ליצור את התמונה

(הרי הם החלקים הם מושפעים
לא מעט בתמונות "מציאות"
שנשתלו בנו
אם בחדשות
ובכל הסביבתיות האחרת
שהפכו לסרט שלנו)

אם נקדיש הקשבה
לנרטיב הפנימי שלנו,
נוכל לחולל שינויים תודעתיים דרך ה׳כלים׳ האלו
של הפרוק ובהרכבה

של
המחשבות
של המילים
של הפרשנויות
אם נשכיל לעשות בהם שימוש מיטיב
אני מאמינה שנוכל
להשפיע לחסן ולחזק אותנו

מכל אותו הרעש שמתעקש
לאיים עלינו ולהחליש אותנו.

כי מה שיקרה אם לא ניקח בעלות
על ההשקטה שלנו

נתעורר בכל בוקר
למחזר מחדש סיוטים ודאגות
שהדאיגו אותנו אתמול וככה נעצים ונמשיך את הדאגה שלהם גם היום…
ו- ניהיה לכודים בסרט מלא בדאגות.

שכבר בבוקר הזה
יש שנרצה לברוח
לחזור לישון ולחלום על מציאות אחרת חדשה

בוקר של ׳הרכבות׳ מעולות

אני אלך למדוט שהמחשבות
יהפכו להיות לעוד יותר מטיבות